#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לענות אמן על ברכת עצמו?	"1) רש""י ותוס' והגאונים והבה""ג ס""ל דעונה אחר סיום ברכה [ס""ל דראוי לענות אחר כל ברכה וברכה חוץ כשיש חשש הפסק כגון ברכה ראשונה או כשהוא באמצע התפילה]<br> 2) הרמב""ם ס""ל דוקא בשתי ברכות הסמוכות זו לזו [וס""ל דלא דאינו עונה אחר ברכות ק""ש של שחרית דק""ש מפסיק, וגם אינו עונה אחר הלל וישתבח דיש פסוקים המפסיקים בין הברכות]<br>3) הרא""ש (וכן פסק המחבר) ס""ל שתי ברכות אפי' רחוקות כל זמן שיש חיבור בין הברכות [כגון שיש איסור להפסיק ביניהם] [ולפי""ז צריך לענות אמן אחר בונה ירושלים, ישתבח, הלל, שומר עמו ישראל לעד, חוץ מגאל ישראל מפני הזוהר, משא""כ ברכה ראשונה ואחרונה על אכילה לא עונה דהרי מותר להפסיק בדיבור ביניהם (מ""ב ס""ק ג'), והערוה""ש (סעי' ד') כתב דאפי' להמחבר אינו חיוב לענות אמן אלא רשות]<br> 4) בעלי התוס' והמרדכי (וכן פסק הרמ""א) ס""ל דנהגו לענות אמן רק לברכת בונה ירושלים [להפסיק בין ברכות דאורייתא לברכה דרבנן, ורב אשי ענה בלחישה כדי שלא יזלזלו בה העמי הארץ]"	סימן רטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המחבר למה אין עונין אמן אחר ברכת התורה בקרה""ת?"	"מתחילה תקנו שרק האחרון יברך אחריה וא""כ אינן סמוכין (תוס' ברכות מ""ו ע""א, מג""א ס""ק א', שעה""צ ס""ק ד') "	סימן רטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המחבר מה הדין בסוף ברכות ההפטורה?	"הברכ""י ס""ל דצריך לענות אמן, אבל הכה""ח (ס""ק א') כתב דלמעשה אין נוהגין כן"	סימן רטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור לענות אמן על ברכת עצמו?	"אינו אסור אלא הוא דבר מגונה [וביאר הערוה""ש (סעי' ד') דברכה הוא שפע של מעלה ועניית אמן הוא לחזק הדבר שודאי הוא, ואינו מן הראוי שאדם יחזיק עצמו שהוא כדאי שעל ידו תלך שפע הברכה], אבל אם הוא מברך על מצוה או ברכת הנהנין הוי הפסק וצריך לחזור ולברך (מ""ב ס""ק א')"	סימן רטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מפסיק לענות אמן על ברכתו של חבירו?	"כתב השעה""צ (ס""ק ב') דלפי הט""ז א""צ לחזור ולברך, ולפי המג""א צריך לחזור ולברך {וקצת צ""ע שלעיל בסי' כ""ה המ""ב פסק כהמג""א דצריך לחזור ולברך}, והכריע רשז""א (שש""כ פמ""ח סעי' ז', הע' ל""ט - מ') דאם ענה אמן על אותו סוג ברכה א""צ לחזור ולברך אבל אם ענה על ברכה אחרת צריך לחזור ולברך"	סימן רטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המחבר, האם עונין אמן אחר יראו עינינו?	"לא, כי היא אינה שייכת לברכת ק""ש והוי כברכה מיוחדת (מ""ב ס""ק ה')"	סימן רטו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לענות אמן 1) מישראל 2) מגוי 3) מכותי?	"1) לא צריך לשמוע הברכה כלל רק צריך לידע על איזה ברכה הוא עונה אמן 2) הטור הביא מירושלמי דל""צ לשמוע כל הברכה [וביאר הרא""ש דאין דרך הגוים לכוין לע""ז כשמזכיר את השם] (וכן פסק הגר""א ס""ק ה'), ורבינו יונה הביא בשם יש אומרים דאינו עונה אמן כלל על ברכת גוי דודאי הוא מכוין לע""ז [וצ""ע מירושלמי, ודחק הגר""א (ס""ק ה') דס""ל דעל כרחך הבבלי חולק על הירושלמי], והרבינו יונה עצמו ס""ל דיכול לענות על ברכת גוי אם שומע כל הברכה ואע""פ שהוא מכוין שהע""ז הוא הבורא אפ""ה כיון שכוונתו להשם עונים אמן, וכן פסק הרמ""א דאם שומע כל הברכה יכול לענות אמן, והוסיף הט""ז (ס""ק ג') דיש רשות לענות אמן על ברכת גוי ואינו מחויב לענות אמן (מ""ב ס""ק י""ב), והכריע הביה""ל (ד""ה אם) דיענה אמן על ברכת גוי אם שומע כל הברכה וכדעת הרמ""א 3) תנן בברכות (נ""א ע""ב) דיכול לענות אמן אם שמע כל הברכה [והוסיף הב""י דהא דאמרינן בחולין (ו' ע""א) דעשאום לכותים כגוים גמורים היינו לחומרא ולא לקולא], ולפי היש אומרים ברבינו יונה לאחר שגזרו על הכותים עשאום כגוים גמורים ואפי' אם שומע כל הברכה אינו עונה אמן, ולפי הרבינו יונה עצמו בין בגוי בין בכותי יכול לענות אמן אם שומע כל הברכה, ולמעשה קיי""ל דכותי גרוע יותר מגוי ואין לענות אמן על ברכת כותי אפי' אם שמע כולו"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו דעת הרמב""ם?"	"הכס""מ (מובא במג""א ס""ק ג') מסתפק אם הרמב""ם ס""ל כהיש אומרים ברבינו יונה דבין בגוי בין בכותי אינו עונה אמן אפי' אם שומע כל הברכה או דלמא ס""ל כהרבינו יונה דרק אם לא שמע כל הברכה אינו עונה אמן, והגר""א (ס""ק ה') מוכיח מדכייל הרמב""ם כותי עם תינוק וגדול ששינה את ברכתו ש""מ דס""ל כהיש אומרים דאפי' אם שמע כל הברכה אינו עונה אמן אחר ברכתו (מ""ב ס""ק י') [ולגבי גוי, השעה""צ (ס""ק ט') הביא מח' בדבר והא""ר הוכיח דס""ל דאינו עונה אמן אחר הגוי, וכהיש אומרים, אכן יש צד לומר דכותי גרוע יותר מגוי דאפי' אם שומע השם אפשר דכוונתו לע""ז]"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) באפיקורוס 2) במי שהמיר דתו 3) בפושעי ישראל?	"1) דינו ככותי לאחר הגזירה ואינו יכול לענות אמן (שו""ע, מ""ב ס""ק י') 2) דינו כגוי ויכול לענות אמן אם שומע כל הברכה (מ""ב ס""ק י""ב), וביאר השעה""צ (ס""ק י""ב) דהוא אינו אדוק בע""ז {וצ""ב קצת מגמ' ע""ז (ל""ג ע""א) דאמרינן מומר לע""ז בודאי אזיל} 3) כתב הביה""ל (ד""ה המברך) דדינו ככותי קודם גזירה ויכול לענות אמן אם שומע כל הברכה, אבל כתב האג""מ (או""ח ח""ב סי' נ') דאם הוא כופר בתורת ה' אין ברכתו ברכה, אבל אם הוא אינו להכעיס כתב האשי ישראל (פ""ד הע' מ""ב) שיענה אמן (מ""ב דרשו)"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר בגדול ששינה את מטבע הברכה?	"כל זמן שהוא אינו יוצא הברכה אינו עונה אמן לברכתו, ואם הוא יוצא עונה אמן (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק י')"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לענות אמן 1) אם שמע תפילת לחש בקול רם 2) אם אדם בירך המוציא בלא נטילת ידים?	"1) החכמ""ש (סי' קכ""ד) מסתפק בדבר, ובודאי אם עשה שלא כדין לא יענה אמן אבל אם הוא עושה כדין נסתפקו הפוסקים 2) ה""נ נסתפקו הפוסקים דהרי אפשר לו לאכול פחות מכזית אבל מצד שני דעתו לאכול יותר (מ""ב דרשו) {ומסתבר שלא יענה}"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בברכת ישראל, מתי הוא 1) מחויב 2) רשות 3) אסור, לענות אמן לברכתו?	"1) אם שומע כל הברכה מחויב לענות אמן, ויש צד בביה""ל (ד""ה שלא) בדעת הטור דאפי' אם רק שמע הזכרת השם מחויב לענות אמן כשיודע על איזה ברכה הוא עונה, אבל הט""ז (ס""ק ב') פירש דיש בזה מח' בין הטור והרמב""ם, דלפי הטור אם לא שמע כל הברכה אינו מחויב לענות אמן ולפי הרמב""ם מחויב (ביה""ל ד""ה חייב), והשו""ע פסק כהרמב""ם דאפי' אם רק שמע מקצת הברכה מחויב לענות אמן [והערוה""ש (סעי' א') הביא מעשה נורא מהלבוש כמה גודל העונש על מי שאינו עונה אמן] 2) אם לא שמע הברכה כלל אבל יודע על איזה ברכה הוא עונה משמע מביה""ל (ד""ה מתחלתה) דיש לו רשות לענות אמן אבל אינו מחויב [ולפי הטור אינו מחויב אם לא שמע כל הברכה או לא שמע השם, אבל הרמב""ם חולק עליו] 3) אם הוא מחויב בברכה ואינו שומע כל הברכה אסור לענות אמן כדמבואר לעיל (סי' קכ""ד, סי' רי""ג) (מ""ב ס""ק ז'), וה""ה כשאינו יודע על איזה ברכה הוא עונה ג""כ אסור לענות אמן"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בהרא""ש ותלמידי רב""י והטור דכתבו דצריך לשמוע השם?"	"1) הביה""ל (ד""ה שלא) תי' דלרבותא נקט דבכותי אפי' אם שמע השם לא מהני<br>2) ועוד הציע הביה""ל דאפשר דדוקא אם שמע השם מחויב לענות אמן אבל אם לא שמע השם הוי רק רשות [וזה יהיה דוקא לפי ראשונים אלו, אבל לפי הרמב""ם מחויב בכל אופן]<br>3) החיי""א (כלל ו' סעי' א') תי' דע""י הזכרת השם ידעינן דהוא אומר לשם ברכה"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכה שאין בה הזכרת השם?	"כתב המג""א (ס""ק ג') בשם המדרש דחייב לענות אמן [והפסק""ת (אות ז') הביא מהנצי""ב דחייב לאו דוקא], ולכן עונין אמן אחר הרחמן בבהמ""ז (מ""ב ס""ק ט'), והוסיף הערוה""ש (סעי' א') דה""ה במי שברך בביהכ""נ נכון לענות אמן ובזה מקיים מצות ואהבת לרעך כמוך, וה""ה לגבי הנוסח המקום ינחם אתכם וכו' (רשז""א, ומובא בוזאת הברכה פ""כ אות ה'), אבל לגבי נוסח ברכה שמחמת ספק אומרה בלא שם ומלכות [כגון ברוך שפטרני מעונשו של זה] יש סוברים (בצל החכמה ח""ה סי' צ') דא""צ לענות אמן, ומ""מ מותר לענות אמן (פסק""ת שם), אבל השבט הקהתי (ח""א סי' ק' אות ב') אינו מחלק (שערי הברכה פ""י הע' ע""ג), וכן משמע בוזאת הברכה (פ""כ אות ה') דכתב שיענה אמן על ברוך רופא חולים, וה""ה כשאומר ""וכן למר"" יש ליזהר לומר ""אמן"" תחילה (מאיר עוז עמ' 664)."	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בברכת גוי, האם הוא מחויב לענות אמן?	"כתב הט""ז (ס""ק ג') דאפי' אם שמע כל הברכה אינו מחויב לענות אמן אלא רשות לענות (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לענות אמן או לברך הברכה?	"השע""ת (ס""ק ב') הביא הלבוש דס""ל דעדיף לענות אמן, אבל השיג עליו דאמרינן בגמ' (ברכות נ""ג ע""ב) חטוף ובריך [ועי' מש""כ לעיל סי' ר""א סעי' ד']"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לענות אמן כשיש אוכל בתוך פיו?	"כתב האור לציון (ח""ב פמ""ו סעי' נ') דבדיעבד יכול לענות אמן"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא באמצע לימודו?	האשל אברהם מבוטשאטש מסתפק בדבר {ולכאורה לא שייך העוסק במצוה פטור מן המצוה בתלמוד תורה, אבל מצד שני אינו מחויב לשמוע להברכה}	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לברך בקול רם או בלחש?	"אם יודע שהשומעים יענו אמן ורוצים לענות אמן יברך בקול רם, ואם לאו יברך בלחש (וזאת הברכה פ""כ אות ה')"	סימן רטו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ' (ברכות נ""ג ע""ב) דעונין אמן אחר תינוקות של בית רבן בעידנא דמפטרי נפשייהו?"	"1) הטור הביא יש מפרשים דלאחר שלמדו ונפטרו משם אומרים קדיש [וביאר הפרישה (ס""ק ו') דיש עשרה גדולים והקטן אומר קדיש, וכמו שנוהגין בקדיש יתום {וכדאשכחן במ""ב לעיל (סי' קל""ב ס""ק י')}]<br>2) הראב""ד פי' בשעה שמברכין לפטור עצמן בברכה שהם צריכים<br>3) רש""י פי' כשאומרים ההפטורה [והשו""ע הביא פירושו של הראב""ד ורש""י]"	סימן רטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מלמדין ברכות לקטן?	"מותר להרב והקטנים לומר הברכה עם השם משום חינוך (מ""ב ס""ק י""ד) [וביאר האג""מ (או""ח ח""ב סי' נ""ו) כדי שלא יתרגל בלשון הברכה בלי שם], וה""ה ללמד גדולים (מ""ב לקמן סי' תפ""ד ס""ק ח', אג""מ שם), ודלא כגר""ז דכתב קטנים דוקא (מאיר עוז) {ויש לעיין כשמלמדין הברכת הפטורות עם הניגון אם זה בכלל חינוך}"	סימן רטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גדול הלומד תורה, האם הוא יכול להזכיר השם?	"כשהוא לומד גמ' לא יזכיר השם [דלא כיעב""ץ], אבל כשהוא לומד פסוקים יכול לומר השם (מג""א ס""ק ה', שע""ת ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק י""ד), אבל הערוה""ש (סעי' ב') ס""ל דאפי' כשמזכיר פסוק נכון להתרחק מלומר השם בפירוש, ומסיים וכן אנחנו נוהגין."	סימן רטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומר אמן על ברכת קטן?	"אם הוא רק ללמד לא יענה אמן דאין שייך לאמת דבר שאינו ברכה (מ""ב ס""ק י""ג), אבל אם בירך לשם ברכה והוא הגיע לחינוך [כגון גיל שש (מ""ב לעיל סי' קצ""ט ס""ק כ""ג - כ""ד)] יענה אמן (מ""ב ס""ק ט""ז) [ויש מקילין לענות אמן אפי' בפחות מגיל זה משום חינוך (הגרח""ק, מ""ב דרשו)], וחידש הערוה""ש דאין לענות אמן על ברכת קטנה עד שהגיעה לגיל י""ב דס""ל דלאו בת חינוך היא {וכמ""ש בנזיר כ""ט ע""א}, אכן לפי מאי דקיי""ל לקמן (סי' שמ""ג) דצריך לחנך בנותיו נמי צריך לענות אמן על ברכותיהן {ובאמת בדעת הערוה""ש צ""ע דהערוה""ש לקמן (סי' שמ""ג סעי' א', סי' תע""ב סעי' ט""ו) כתב דמחויב לחנך את בנותיו, ואפשר דברכות שאני וצ""ע}"	סימן רטו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור 1) לברך ברכה לבטלה 2) לגרום ברכה שאינה צריכה 3) לומר שם שמים לבטלה?	"1) לפי הרמב""ם הוא איסור דאורייתא דלא תשא [ומש""כ ברכה שא""צ היינו ברכה לבטלה], לפי תוס' (ר""ה ל""ג ע""א) והרא""ש הוא איסור דרבנן (מג""א ס""ק ו') [וע""ע באשל אברהם (גליון) דהביא מהא""ר דס""ל דאפי' להרמב""ם הוא איסור דרבנן] 2) לכו""ע הוא איסור דרבנן (שבט הלוי ח""י סי' מ""ה) 3) לכו""ע הוא איסור דאורייתא דאת ה' אלקיך תירא כל זמן שאינו דרך שבח והודאה (מ""ב ס""ק כ') [ואפי' בשאר שמות, ואפי' שם בלע""ז (מ""ב ס""ק י""ט, וכן לעיל סי' פ""ה ס""ק י')]"	סימן רטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרמב""ם למה ברכה לבטלה הוי איסור דאורייתא, הרי הוא דרך שבח והודאה?"	"זהו באמת סברת תוס' והרא""ש, אבל הרמב""ם ס""ל דכיון שהוא במטבע של ברכה הרי הוא איסור דאורייתא, ועי' בחכמת שלמה שמאריך בזה"	סימן רטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ציור 1) דברכה לבטלה 2) דגורם ברכה שא""צ?"	"1) אם אחר שבירך המוציא בירך על הדברים שבתוך הסעודה 2) אם דעתו לאכול ומיד בירך על הדברים שהיה אוכל באמצע הסעודה א""נ שמפסיק בין הברכה להאכילה (מ""ב ס""ק י""ח) א""נ בירך וכוון שלא להוציא מאכל אחר (שעה""צ ס""ק י""ח) {ומכאן משמע דמהני צמצום (וכפר""ח, דלא כתבואות שור), והמ""ב לשיטתו דלעיל (סי' ח' בביה""ל) לגבי ברכת הציצית שהוא הולך למרחץ ג""כ ס""ל דיכול לצמצם ברכתו} [המג""א (ס""ק ו') הביא שהרמ""ע מפאנו ס""ל דאיסור ברכה שא""צ נאמר דוקא בברכת התורה, אבל הבאר שבע הביא מכמה פוסקים דחולקים עליו]"	סימן רטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להכניס עצמו לברכה שא""צ כדי להשלים מאה ברכות?"	"השל""ה כתב דמותר, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק ו') דהרי ביוה""כ ג""כ צריך מאה ברכות ואפ""ה פריך בגמ' יומא (ע' ע""א) דאסור להביא ס""ת אחרת משום גרם ברכה שא""צ, ומ""מ הביא מר""מ גלאנטי שיכול לצוות לאנשי ביתו שלא להביא כל הפירות בבת אחת או להביא הפירות לאחר הסעודה."	סימן רטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שומע חבירו מזכיר את השם האם ראוי להפסיקו?	"כתב הספר חסידים דלא יפסיקו שיגרום הזכרת שם לבטלה, אבל אם חבירו הזכיר השם לקללה אז תפסיק דבריו כי יחטא כשיקלל (מ""ב ס""ק י""ט) {דממ""נ הוא מזכיר השם שלא בדרך שבח והודאה ומצילו מאיסור מקלל}"	סימן רטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שמזכיר שם שמים לבטלה?	"האשל אברהם (גליון) הביא משל""ה בשם הרמב""ן דאפי' אם לא נדוהו בני אדם (עי' נדרים ז') הוא יחלוץ מנעליו וישב על הקרקע כנידוי ויבקש מג' שיתירו לו (ומובא ג""כ בערוה""ש סעי' ה')"	סימן רטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום ספק ברכה?	"בין לרמב""ם בין לתוס' אם הוא ספק ברכה דאורייתא חוזר ומברך [וביאר הכתב סופר בדעת הרמב""ם דספק דאורייתא לקולא מדאורייתא היינו משום שהתורה דברה על עניני ודאיים ואסרה רק נבילה ודאי, אבל לגבי מצות הוא להיפך שהוא מחויב ליטול לולב ודאי ולא ספק לולב ובזה אמרינן ספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא, וממילא לגבי ספק ברכת המזון לגבי האיסור לא תשא הוי רק ספק איסור ואינו איסור דאורייתא אבל לגבי החיוב של בהמ""ז הוי ספק אם יצא ובזה אמרינן ספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא וממילא מחויב לחזור ולברך], ואם הוא ברכה דרבנן אסור לו לחזור ולברך, ואפי' במקום ספק ספיקא כגון בריה ספק כזית (מ""ב ס""ק כ') [וביאר השעה""צ (ס""ק כ""א) דכיון דאסמכוהו על לא תשא שהלאו חמיר טפי משאר לאוין כדמבואר בשבועות (ל""ט ע""א) דחשיב כחייבי כריתות ומיתות ב""ד וגם גודל עונשה לכך מחמירים אפי' במקום ספיקא] [והקשו במ""ב דרשו משעה""צ לעיל (סי' ר""ז ס""ק ו') דמשמע דבמקום ס""ס יכול לברך, ותי' ר""י באק דהשעה""צ קאי באת""ל דיכול לברך בס""ס אבל למעשה ס""ל להמ""ב דאין להקל אפי' בס""ס]"	סימן רטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום רוב?	"ר""י באק הביא ראיה מרע""א בגליון הש""ס ביבמות (קכ""א ע""ב) דמותר לישבע ע""פ רוב, וה""נ מותר לברך ע""פ רוב"	סימן רטו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עונין אמן על ברכה לבטלה או שא""צ?"	"לא, דלא עדיף מתינוק דאינו ברכה כלל, כ""ש הכא דיש בו עבירה (מ""ב ס""ק כ""א), ומ""מ מי שנוהג כאיזה שיטה דלא נדחית לגמרי מהלכה מותר לו לענות אמן על ברכתו אבל אינו מחויב (ביה""ל ד""ה ואסור), ואפ""ה עדיף טפי לברך בלחש [וכמ""ש הקיצור שו""ע (סי' י' סעי' ד') לגבי ברכת על מצות תפילין, אבל יתכן דליכא ראיה מברכה על תפילין דתפילין שאני דאמרינן לו לברך ואח""כ לומר ברוך שם וכו'] {ונראה דמי שיש לו ספק ברכה ואפ""ה מברך, יש לדון אם לענות אמן אחר ברכתו ויותר נראה דאין לענות שהרי אסור לו למעשה אסור לו לברך}"	סימן רטו סעיף ד		
